חיזוק אבני שיש

עד 1994 חברות קבלניות בישראל היו מיישמות חיפויי אבן ע"ג קירות חיצוניים ללא תקן מסודר בנושא, כך שכל חברה קבלנית הייתה מאמצת לה שיטת הדבקה על פי ראות עינה (שיטה רטובה, שיטת ברנוביץ וכו…).
בהעדר תקן מסודר נוצר מצב כי אבנים היו נסדקות ונופלות לאחר מספר מועט של שנים ולעיתים אף באופן מידי.
כיום, צורת יישום חיפוי אבן מעוגן בתו תקן ישראלי אשר אמור למנוע מהקבלן להשתמש בשיטות לא עמידות. אולם, חוסר האכיפה מביא גם עכשיו למקרים רבים בהם הקבלן לא עומד בדרישות התקן.

שיטות חיפוי

כידוע ישנן שתי שיטות עיקריות לחיפוי אבן:

שיטה רטובה:

בשיטה זו משתמשים בחומרי מליטה צמנטיים בכדי לחבר את האבן לקיר.
היתרון בשיטה זו הינו קצב העבודה המהיר, והחומרים הזולים דבר אשר חוסך לקבלן המון כסף. בנוסף שיטה זו מצריכה פחות ידע מקצועי ויותר קל להשיג או להכשיר פועלים אשר יבנו בשיטה זו.

שיטה יבשה:

שיטה זו מעגנת את האבן לקיר ע"י מסילה \ ברגים כאשר יש חלל אוויר בין השניים. בצורה זו ניתן לשפר משמעותית את אטימות המבנה וגם את בידודו הטרמי מפני חום\קור. שיטה זו יקרה יותר בשל הצורך בידע וליווי מקצועי.
אין ספק כי שיטה זו בטוחה בהרבה משיטת התלייה הרטובה. אי לכך בוחרים בשיטה היבשה בעיקר במגדלים גבוהים, שם הסכנה מנפילת אריח שיש קריטית יותר. מעבר לכך, לרוב, במגדלים, גודל האבנים בהם מחפים את המבנה מאד גדול ואין באפשרות חומרי המליטה להחזיק את משקל האבן ולכן חייב להשתמש בשיטה זו.

נפילת אריחי שיש:

כאמור תופעה נפוצה זו נגרמת בעיקר בבניינים אשר נבנו וחופו בעזרת השיטה הרטובה. 
הסיבה העיקרית לנפילת האבנים הינה היחלשות חומר המליטה.
סיבה שכיחה נוספת קשורה ישירות לבטון עצמו. לעיתים הבטון (התשתית לחיפוי) נסדק עקב קורוזיה (חלודה) המצטברת על ברזל הזיון. במקרה זה חובה לשקם את הבטון טרם עיגון האבן לקיר.
שיקום הבטון חייב להתבצע בצורה מקצועית ודרוש ידע וניסיון רב בכדי לטפל בו.

חיזוק לוחות האבן:

ההמלצה הכללית הינה לבצע חיזוק של 100% מהאבנים ולא להסתפק במקטעים מסוימים מתוך הנחה שאנו לא יודעים לזהות בוודאות את כל הכשלים ולכן רצוי לעגן את כל האבנים.

בטיחות:

עקב הסכנות הרבות בעבודות מסוג זה יש לוודא כי כל עובד יצויד בצמ"א (ציוד מגן אישי) ראוי ותקין.
כמו כן יש לתחום את כל שטח העבודה ולאסור כניסתם של עוברי אורח בשטח זה.

מפרט:

לפני תחילת העבודה יש למדוד את עובי הלוח, שיטת ההדבקה וטיב הבטון בכדי לבחור בורג מתאים בעל חוזק מספק אשר יבטיח נשיאת האבן.
באזורים בהם יש לחות גבוהה (בסביבה ימית) יש להשתמש בברגיי פלמ"ב (פלדה בלתי מחלידה – נירוסטה).
מיקום הברגים וכמות הקדיחות משתנות ע"פ גודל הלוח.
כמו כן אין לעגן אבנים בעלי סדקים \ שברים – אבנים אלו יש להחליף ולא ניתן לשקמם.

1. ביצוע קדח ראשוני ללא רטט תוך כדי התזת מי קירור בעובי של כ-15 מ"מ
2. ביצוע קדח שני עם רטט לתוך הקיר בעומק התואם את גודל הבורג בתוספת של 2 ס"מ לעמוק.
3. ביצוע קידוח פאזה בכדי שראש הבורג יוכל להיכנס אל תוך הקדח
4. ניקוי הקדח בעזרת לחץ אוויר
5. החדרת הבורג והברגתו עד אשר ראש הבורג יוחדר כמעה אל תוך השיש.
6. סגירת הקדח ע"י כפתור שיש תואם או ע"י רובָּּה מתאימה.
7. ביצוע כוחלה סביב האבן והמשיקים.
8. ליטוש האבן עד לקבלת תוצאה אחידה.
9. נקיון האבן ע"י התזת מים להסרת האבק.
10. התזת סילר ע"ג האבן לצורך קבלת שכבת איטום דקה ושמירה על האבן .

מפרט זה הינו בגדר המלצה כללית לביצוע עבודות חיזוק לוחות חיפוי, לכל מבנה ומבנה יש להתייחס בהתאם ולקבוע את אופן הביצוע במקום . בכל מקרה יש להתייעץ עם גורמים מקצועיים בנושא ואין להסתמך על האמור לעיל.